<h1>שבלי הלקט סימן נ"ח</h1>
<h2>דף כה:</h2>
וצריך אדם לחוף את ראשו ולרחוץ בחמין ערב שבת עם חשיכה ולהתעטף בבגדים שלשבת, דאמר רב חנן בר אבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה, רחיצת ידים ורגלים בחמין רשות, ואני אומר אף רחיצת ידים ורגלים חובה, דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו שלר' יהודה בר' אילעי, ערב שבת מביאין לו עריבה מליאה מים חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו ומתעטף בסדין המצוייץ ודומה למלאך יי' צבאות. ובפרק במה מדליקין [ל' ע"ב] אמרינן גבי הנהו תרי גברי שהמרו זה את זה ואמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יקח ארבע מאות זוז, ואותו היום ערב שבת היה והיה הלל חופף את ראשו וכול'. ובסנהדרין [צ"ה ע"א] במעשה דדוד כשתפש אותו ישבי בנוב, ההוא יומא פניא דמעלי שבתא הוה ואבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה וכול'. ובפרק אין צדין [כ"ז ע"ב], ההוא דאתא קמיה דרבא אפנייא דמעלי יומא טבא והוה קא חייף רישיה כול'. הא למדת שמצוה לחוף אדם ראשו ערב שבת וערב יום טוב. וכן מצוה להתעטף בבגדיו מערב שבת, כי הא דר' חנינא [שבת קי"ט ע"א] מיעטף וקאי אפנייא דמעלי שבתא ואמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. ושנו חכמים [שם קי"ג ע"א] וכבדתו (ישעיה נ"ח, י"ג) שלא יהא מלבושך שלשבת כמלבושך שלחול. ותנא דבי ר' ישמעאל [שם קי"ד ע"א] בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. ובתנחומא קח את אהרן ואת בניו ואת הבגדים (ויקרא ח', ב') למה הבגדים. אלא שהן כבודו שלאדם. וכן בן סירא אומר הדר אלהים בני אדם, הדר בני אדם כסותן. וכן מצינו ברות המואביה שאמרה לה נעמי (רות ד', ג') ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך. וכי תעלה על דעתך שהולכת ערומה אלא אילו שמלות מיוחדות של שבת. אמר רב הונא מי שיש לו להחליף יחליף, ומי שאין לו להחליף ישלשל בבגדיו.
